כיום, טרם הגשת תביעת גירושין, יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה, במהלכה, הצדדים יוזמנו ליחידת הסיוע כדי לנסות ולהגיע לפתרון מוסכם בדרכי נעם ושלום.
האם יש משמעות מי מבני הזוג הקדים והגיש ראשון את הבקשה? אם הוגשה כנגדי בקשה ליישוב סכסוך – האם אני חייב לשתף פעולה?
מהי בקשה ליישוב סכסוך?
סעיף 1 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מסדיר את הדין באשר לבקשה ליישוב סכסוך וקובע כי בעלי דין מחויבים להגיש בקשה זו לבית המשפט לפני שהם פותחים בהליכים משפטיים פורמליים בתחום המשפחה.
אין מדובר בתביעה משפטית לבית המשפט לענייני משפחה במובן הפורמאלי, אלא ב"בבקשה לקבלת סיוע", בפתרון מחלוקת משפחתית.
מהם המקרים בהם תוגש בקשה ליישוב סכסוך?
מי שיש לו סכסוך עם בן משפחה באחד מהעניינים הבאים, ובלבד ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל:
- ענייני נישואין וגירושין.
- יחסי ממון בין בני זוג מלבד תביעות בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות.
- מזונות
- כל עניין הנוגע לילד, מלבד תובענה לגבי החזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
- אבהות או אימהות
שלבי ההליך:
לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך, הצדדים יזומנו לארבע פגישות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום). ההזמנה לפגישת מהו"ת שקולה להזמנה להליך בבית משפט, ועל כן, הצדדים מחויבים להתייצב.
מטרתה של פגישת מהו"ת היא לנסות ליישב את הסכסוך בין בני הזוג בהסכמה, לרבות באמצעות גישור.
בסיום הפגישה הראשונה מזמנת יחידת הסיוע את הצדדים לשלוש פגישות נוספות, לפי הצורך.
סיום ההליך ביחידת הסיוע:
ככל שהצדדים הגיעו להסכמה במהלך ההליך ליישוב הסכסוך, הם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני כדי לתת תוקף של פסק דין להסכם. עם זאת ככל שהצדדים לא הגיעו להסכמה במהלך ההליך, הם יודיעו על כך ליחידת הסיוע ויעדכנו אם הם מעוניינים בהליך חלופי ליישוב הסכסוך או לא.
הקדימו אותי והגישו בקשה ליישוב סכסוך, מה המשמעות המשפטית לכך?
מקרה בו ההליך ביחידת הסיוע לא צלח, הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש תובענה בעניין ואף לבחור האם הסכסוך יתברר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
מדובר ביתרון גדול העומד לצד בעל הדין שהגיש ראשון את הבקשה, שכן קיימת חשיבות רבה בבחירת הערכאה השיפוטית שתדון בהליך הגירושין.
בית הדין הרבני דן על פי הדין הדתי בלבד, והוא הפרמטר היחיד המנחה אותו, בניגוד לכך, בית המשפט לענייני משפחה נחשב לערכאה שיפוטית אזרחית שלא מושתתת על המשפט העברי אלא על הכללים של המשפט האזרחי. לכן, הבחירה היא קריטית.
היות וקיימת חשיבות רבה לשאלה מי הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין גירושין בעניין זה ולא להתמהמה בהגשת הבקשה.
הוגשה כנגדי בקשה ליישוב סכסוך – האם אני חייב לשתף פעולה?
כן!
סעיף 3(ב)(1) לחוק להסדרת ההתדיינות בסכסוכי משפחה, קובע כי הליכים המתקיימים במסגרת בקשה ליישוב סכסוך, כמוה כהזמנה לדין לבית המשפט, אי לכך צד שלא מתייצב לפגישת מהו"ת מסתכן בפגיעה בזכות להגיש תביעה עתידית ואף בקנס כספי.
על כן, מומלץ לשתף פעולה ולהימנע מאי נעימות בהמשך הדרך.
לסיכומו של עניין, נראה כי בבקשה ליישוב סכסוך קיימים יתרונות רבים, בניהם סיוע לבני זוג ליישב סכסוך משפחתי בהסכמה ובדרכי שלום ומצמום הצורך בקיום התדיינות משפטית. בנוסף, קיים יתרון נוסף והוא, טובת ילדיהם המשותפים.
עם זאת, יש לזכור, בעל הדין שמגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך מקבל על פי חוק תקופת זמן של 15 ימים בה יוכל לבחור ראשון את הערכאה בה יתברר הסכסוך, כאשר במסגרת מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט לענייני משפחה, מדובר ביתרון קריטי.
לכן, יש לקחת לתשומת הלב את הטיפ הבא ולא להתמהמה בהגשת הבקשה וכמובן בליווי עורך דין!
