חייהם של ילדים שנולדים עם מומים, מחלות גנטיות קשות ונכות ניכרת, עשויים להיות כואבים וקשים במיוחד. כמובן, שנדרש לתת לילדים אלה טיפול מסור וצמוד, באופן בו חלקם יהיו תלויים כל חייהם בטיפול והשגחה של הוריהם.
לפעמים המחלות הגנטיות קשות עד כדי כך שאם היו מתגלות לפני הלידה, ההורים היו בוחרים לבצע הפלה ולא להביא את הילד לעולם.
כאשר המומים לא התגלו בעקבות רשלנות רפואית בלידה, באפשרותם של ההורים להגיש תביעה בגין "הולדה בעוולה".
מהי "הולדה בעוולה"?
הולדה בעוולה הוא מונח המתאר הולדה של ילד שלוקה במחלות גנטיות או מומים מולדים שלא ידעו עליהם ההורים במהלך ההיריון בעקבות התרשלות רפואית של הגורמים הרלוונטיים.
מדובר בתביעה נזיקית לפיצוי כספי שמגישים הורי היילוד.
תביעת הולדה בעוולה מתבססת על העובדה שהורי התינוק לא קיבלו מידע מלא ונכון אודות המצב של העובר, ובכך נמנעה מהם האפשרות להחליט האם הם מעוניינים בהפסקת הריון לאור המומים של העובר.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית במקרים של הולדה בעוולה?
בתביעת רשלנות רפואית במקרים של הולדה בעוולה, נדרש להוכיח כי גורם רפואי מסוים התרשל בעבודתו באופן שהוביל להולדת הילד בעל מומים.
הוכחת התרשלותו של הגורם הרפואי צריכה להצביע על כך שאותו גורם רפואי לא השתמש במיומנויות הנדרשות, ולא נקט במידת זהירות מצופה מגורם רפואי סביר בתפקידו.
בנוסף, נדרש להוכיח כי אלמלא היה הרופא מתרשל בעבודתו, הנזק לא היה נגרם (הנזקים הקיימים לאור לידת התינוק בעל המומים).
אולם מקרה של הולדה בעוולה הוא מיוחד, כיוון שקשה להוכיח שאם ההורים היו יודעים על המום, היו בהכרח מפסיקים את ההיריון.
הפסיקה קבעה, כי על התובעים להוכיח שהועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את ההפלה בשל המחלות הגנטיות והמומים הצפויים, וכאשר הוכיחו זאת, חזקה כי ההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון.
אילו מקרים עשויים להוות רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה?
ישנם מקרים רבים שעשויים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה, אולם מובאים לפניכם מספר מקרים מוכרים:
- אי הפנייה לבדיקות מקובלות במהלך ההיריון – ישנן מספר בדיקות שחייבים לבצע בכל היריון על מנת לוודא כי העובר לא נושא עימו מוטציות גנטיות או מומים מולדים.
במקרה שהרופא לא הפנה את האם לבדיקת סקר גנטית (שמטרתה לבדוק האם ישנן מוטציות גנטיות), לבדיקות סקר סטנדרטיות (שמטרתן לשלול מומים מולדים) או לייעוץ גנטי (בנסיבות בהן סביר היה להפנות את ההורים לייעוץ), המקרה עשוי ליפול לגדר "הולדה בעוולה".
- אי בירור רשלני של ממצא חשוד – מדובר במקרים בהם בוצעו כלל הבדיקות, והתקבל ממצא חשוד מסוים שהיה נדרש בירור, אך הרופא לא ביצע את הבירור המתבקש.
- ייעוץ גנטי רשלני – במקרה בו היועץ הגנטי התרשל ונתן להורים ייעוץ שגוי באופן שחורג מהסטנדרט הצפוי, המקרה עשוי ליפול לגדר הולדה בעוולה.
תביעת "חיים בעוולה" – האפשרות שבוטלה בפסיקה
בעבר, במקרה של ילד שנולד עם מומים כתוצאה מרשלנות רפואית, הייתה אפשרות להגיש 2 תביעות: האחת – תביעת ההורים בגין "הולדה בעוולה", והשנייה – תביעה בשם הילד בגין "חיים בעוולה".
חיים בעוולה היא עילת תביעה המבוססת על החיים הקשים שחי הילד עם המומים המולדים שלקה בהם.
בשנת 2012, בית המשפט העליון ביטל את האפשרות לתבוע בגין "חיים בעוולה", שכן גם כאשר ילד נולד עם מומים ומחלות קשות, ערך החיים הוא ערך עליון, וקשה לקבל את האמירה כי "טוב מותי מחיי".
עם זאת, עילת התביעה של ההורים נותרה על כנה, והיקף הפיצויים לא השתנה גם הוא.
מהי תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה?
תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית בגין הולדה בעוולה היא 7 שנים מרגע הלידה.
כלומר, ההורים רשאים להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה עד הגיעו של הילד לגיל 7, ולאחר מכן התביעה תתיישן ולא יהיה ניתן לקבל פיצויים.
עד שנת 2012, טרם בוטלה עילת התביעה "חיים בעוולה", היה ניתן להגיש את התביעה עד 7 שנים מיום הגיעו של הילד לגיל 18, קרי – עד גיל 25, שכן תביעת חיים בעוולה הגישו בשם הילד, ולא ההורים עצמם.
ביטול עילת התביעה של "חיים בעוולה" הוביל לקיצור משמעותי בתקופת ההתיישנות.
לסיכום, הולדה בעוולה הוא מקרה מיוחד של רשלנות רפואית, שמעורר קשיי הוכחה בחלק מהמקרים לאור מורכבותו ורגישותו.
לכן, חשוב לפנות לקבלת ייצוג משפטי מקצועי במקרים של תביעות בגין הולדה בעוולה, על מנת להעלות את הסיכוי להצלחת התביעה וקבלת פיצויים הולמים.
