דילוג לתוכן

'אמת דיברתי'? איך תוכלו להינצל מתביעת דיבה?

'אמת דיברתי'? איך תוכלו להינצל מתביעת דיבה?

פרסמתם ביקורת על עסק או תגובה זועמת על שירות שקיבלתם? אולי פרסמתם מאמר דעה ברשת החברתית? יתכן שהמאמר שלכם אף הגיע לעיתון? כעת אתם מאוימים בתביעת דיבה על האמת שלכם, וחוששים שתחויבו לשלם סכומים גבוהים בבית המשפט.

מה ההשלכות של תביעת דיבה? מתי הגנת אמת דיברתי יכולה להציל אתכם מתביעת דיבה? ומתי ניתן לטעון שלמרות שהפרסום אינו נכון, דיברתם אמת לאותה שעה? אנו כאן לענות עבורכם על שאלות אלו ואחרות, ולתת לכם כלים פרקטיים להתמודדות עם תביעת דיבה

מהי הוצאת דיבה?

חוק איסור לשון הרע קובע שהשפלה של אדם, פגיעה במשרה שלו, וביזוי שלו, הפוגעים בשמו הטוב, נחשבים ללשון הרע. הוצאת דיבה בדומה ללשון הרע, היא פגיעה בשמו של אדם או בשמו של העסק שלו, ועלולות להיות לה השלכות משפטיות.

מה ההשלכות של הוצאת דיבה?

ראשית, ברצוננו להדגיש כי להוצאת דיבה ישנן השלכות במישור הפלילי ובמישור האזרחי-כלכלי. העונש הפלילי בגין הוצאת דיבה יכול להגיע גם לשנת מאסר, אם המפרסם התכוון לפגוע, והוא פרסם את התוכן הפוגעני לשני אנשים לפחות, לא כולל הנפגע עצמו.

בנוסף, נציין כי ניתן לתבוע את מפרסם התוכן הפוגעני בתביעה אזרחית, אם הוא פרסם את התוכן לאדם אחד לפחות, לא כולל הנפגע עצמו. תביעה אזרחית על הוצאת דיבה ללא הוכחת נזק, יכולה להגיע לסכומים של עשרות אלפי שקלים, וסכום כפול אם יוכח שהייתה כוונה לפגוע. מניסיוננו, במקרה שנגרם נזק כתוצאה מהוצאת הדיבה, ניתן לתבוע את המפרסם גם בסכומים גבוהים בהרבה.

מתי הגנת אמת דיברתי יכולה להציל אתכם מתביעת דיבה?

סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע הגנה למפרסם התוכן, במקרה שיש אמת בפרסום, אם המפרסם עונה על שני תנאים:

  1. תוכן הפרסום היה אמת – כאשר תוכן הפרסום הוא אמיתי, המפרסם יכול לטעון "אמת דיברתי". כך למשל במקרה בו אישה מגיעה למסעדה, מזמינה ארוחה ומגלה להפתעתה שיש זכוכית בין עלי הסלט שלה. למחרת היום, היא מפרסמת את המקרה ברשתות החברתיות והרשת גועשת.

במקרה זה, המסעדה תוכל לטעון כי היא הוציאה דיבתה וגרמה לה לנזקים, אך הסועדת שפרסמה את התוכן, תוכל להינצל מתביעת הדיבה אם תטען להגנתה, כי היה אמת בפרסום. כדי שטענת תוכן הפרסום היה אמת, על המפרסם להוכיח שהייתה אמת בעת הפרסום, בראיות אמיתיות וברורות, שאפשר לבדוק.

חשוב לנו לציין שאין צורך להוכיח שכל פרט שולי בפרסום היה אמת, אלא שהתוכן העיקרי היה אמת. אם מדובר בתוכן שאינו אמת, גם אם מפרסם התוכן האמין בו, הגנת אמת בפרסום לא תעמוד לו.

  1. היה עניין ציבורי לפרסם את התוכן – חשוב לנו לציין כי אין זה מספיק לטעון שהיה אמת בפרסום, אלא יש להוכיח גם שהיה עניין ציבורי לפרסום התוכן. לצורך כך על המפרסם להוכיח שהציבור יכול להפיק תועלת מהפרסום. כך אם נחזור לדוגמא של הבחורה חסרת המזל שמצאה זכוכית בארוחתה; היא תוכל לטעון שיש עניין לציבור להיזהר מהמסעדה שסיכנה את חייה, כשהגישה לה ארוחה עם זכוכית בתוכה.

עם זאת, נרצה להבהיר כי ההחלטה אם היה עניין ציבורי המצדיק את פרסום התוכן, היא לא לפי המסקנה שלכם, אלא מדובר בהכרעה של בית המשפט, שיבחן זאת על פי הנסיבות של כל מקרה.

מהי הגנת הפרסום בתום לב?

מניסיוננו, הגנה נוספת, שלעיתים יכולה להשלים את הגנת אמת דיברתי, היא הגנת הפרסום בתום לב. כך גם במקרים בהם התברר שתוכן הפרסום היה שגוי ולא נכנס תחת הגנת אמת דיברתי, ניתן במקרים חריגים ומתאימים להשתמש בהגנה זו, כדי להינצל מתביעת דיבה.

האם טענת "אמת לשעתה" תגן עליכם מפני תביעת דיבה?

פרשת סרן ר' שעוררה תהודה בתחילת שנות ה-2000, הביאה לנו את הגנת האמת לשעתה. תכנית התחקירים "עובדה", פרסמה תחקיר לפיו קצין ירה למוות בתושבת עזה בת 13, ולאחר מכן וידא את הריגתה. כעבור כשנה הקצין נמצא זכאי וחף מכל אשמה בבית המשפט, תבע בבית המשפט המחוזי על הוצאת דיבה, וזכה  בסכום של 300,000 ₪.

העיתונאית וחברת ההפקות, ערערו לבית המשפט העליון, שם נקבע כי תמונת המציאות שעלתה מהכתבה לא הייתה שונה מהאמת, כפי שהייתה ידועה באותה השעה, ושהם פעלו באופן עיתונאי סביר לבירור העובדות, ולכן אין לחייבם בתשלום. הגנה זו זכתה באותה העת להגדרה "אמת לשעתה", וגרפה ביקורות רבות, שכן הגנת אמת דיברתי צריכה לכלול את רכיב האמת.

בדיון נוסף בבית המשפט העליון, נותרה החלטה על כנה, אך נקבע שהגנת האמת לשעתה, שמתבררת לאחר מכן כשגויה, היא חלק מהגנת תום הלב שהזכרנו לעיל. כך גם פרסומים עיתונאיים שאינם אמת לאמיתה, אלא אמת לשעתה, שמתבררת כשגויה בהמשך, יכולים לחסות תחת הגנת הפרסום בתום לב, אם הם נולדו בתום לב ובאופן סביר של פעילות עיתונאית סבירה.

הגנות מפני תביעת דיבה

טענת אמת דיברתי היא טענה שיכולה להציל אתכם מתביעת דיבה, אם אתם עונים על שני התנאים הבסיסיים שהם אמת בפרסום ועניין ציבורי לפרסום התוכן. לצורך כך עליכם להוכיח שהטענה שלכם היא אמיתית. לכן אנו ממליצים בחום שבטרם תפרסמו דבר שעלול לפגוע באחר, כדאי לוודא לא רק שהפרסום הוא אמיתי, אלא שתוכלו גם להוכיח זאת.

לכן אנו ממליצים לתעד ולשמור את הראיות המוכיחות את אמיתות הפרסום. במקרים שיתגלה שהפרסום שלכם אינו אמיתי, יהיה לכם קשה הרבה יותר להגן על עצמכם. אמנם ניתן לקבל הגנה של פרסום בתום לב, אך מדובר בהליך מורכב בהרבה. אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות בה נוכל לעזור לכם להבין את המצב המשפטי והאפשרויות העומדות בפניכם.

*האמור לעיל לא מהווה תחליף לייעוץ משפטי והעושה שימוש באמור עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.